Paseo del Prado שדרת פראדו

#España #Madrid #PaseodelPrado #Prado #ספרד #מדריד #שדרתפראדו #פראדו

שדרת פראדו או בספרדית Paseo del Prado מוכרת גם בשמה סלון של פראדו Salón del Prado,

נקרא כך בתקופת כהונתו של המלך קרלוס ה 3, החלו הרפורמות לעיצוב מחדש של העיר מדריד, וחידוש של שדרת פראדו, עם נטיעת עצים, חידוש המדרכות והקמת כיכרות ובתוכם מזרקות מים שונות. תכנון של הקמת השדרה החדשה היתה של האדריכל חוסה דה הרמוסייה סנדובל José de Hermosilla Sandoval, התוכנית למעשה הכילה הקמה של שדרה אורכית המכילה מזרקות (סיבלס, אפולו, נפטון), מי שהיה אחראי על תוכנית בניית הכיכרות עם המזרקות היה האדריכל באונוונטורה רודריגס טיסון Buenaventura Rodríguez Tizón, עיצוב המזרקות היו חלק מעבודתם של פסלים ואדריכלים שונים.

השדרה מתחילה בכיכר סילבס, עוברת דרך כיכר 4 העונות (מזרקת אפולו), כיכר נפטון, ומסתיימת בכיכר הקייסר קרלוס ה 5 עם מזרקת הארטישוק La fuente de la Alcachofa.

בשני צדדיו של השדרה נמצאים: ארמון סיבלס, בנק ספרד, מוזיאון פראדו, הגן הבוטני, אנדרטת הנופלים, מוזיאון טייסן בורנמיסה Museo Nacional Thyssen Bornemisza, ומוזיאון ריינה סופיה Museo Reina Sofía שנמצא ליד תחנת הרכבת אטוצ'ה.

כיכר הנאמנות

אנדרטת הנופלים של ספרד או אנדרטת הנופלים של ה 2 במאי או בספרדית Monumento a los Caídos por España , Monumento al Levantamiento del 2 de mayo.

ממקומת בחלקו העליון של הכיכר בין ארמון הסיבלס (בית העירייה) לבין מוזיאון פראדו, בכיכר זו הוקמה אנדרטה גבוהה בצורה מרובעת עם שפיץ בראש המבנה, היא למעשה אנדרטת הנופלים של ספרד,

שם נמצא אפרם של אותם תושבי מדריד שהתקוממו ב 02/05/1808, והוצאו להורג ב 03/05/1808 בזמן מלחמת העצמאות נגד הצרפתים.

האנדרטה נבנתה בהורה של המלכה איסבל ה 2 La Reina Isabel II, ליד האנדרטה יש להבה שתמיד דולקת.

מזרקת 4 העונות (אפולו)

המזרקה השנייה בשדרת פראדו שמתחילה בכיכר סיבלס, תחילת עבודות הבנייה היתה ב 1780, תחת שלטונו של המלך קרלוס ה 3 EL Rey Carlos III, על ידי האמן הספרדי מנואל פרנסיסקו אלברס דה לה פנייה המכונה אל גרייגו (היווני) Manuel Francisco Álvarez de la Peña (EL Griego), בשיתוף עם האמן אלפונסו חיראלדו ברגאס Alfonso Giraldo Bergaz, שהיה אחראי על הפסל של אפולו (אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוסיקה והשירה) ב 1802, החניכה של המזרקה עם הפסל היתה ב 1803, כחלק מחגיגות נישואיו של הנסיך פרננדו ה 7,

(לימים המלך פרננדו EL Rey Fernando VII 7), הבן של המלך קרלוס ה 4 EL Rey Carlos IV.

מזרקת נפטון

נמצאת בתוך כיכר קאנובס דל קסטייו La Plaza de Cánovas de Castillo שנקרא על שם הפוליטיקאי מטעם המפלגה השמרנית וההיסטוריון הספרדי אנטוניו קאנובס דל קאסטייו Antonio Cánovas del Castillo. כיהן כראש הממשלה של ספרד בשנים 1875- 1874, נשיא מועצת השרים בין השנים 1885 - 1875, נשיא הפרלמנט 1886 - 1885, תחת שלטון המלך אלפונסו ה 12 EL Rey Alfonso XII, תחת כהונתו כראש ממשלה הועברה החוקה הספרדית ב 1876. המזרקה נבנתה כחלק מתוכנית פיתוח השדרה, לאחר הוראה של המלך קרלוס ה 3, לעיצוב מחדש. עוצבה על ידי האדריכל באונוונטורה רודריגס טיסון Buenaventura Rodríguez Tizón בשנת 1777, לאחר שהשתמש במודל מעץ של מיגל חימנס Miguel Ximénez, הפיסול נעשה על ידי הפסל חואן פסקואל דה מנה Juan Pascual de Mena, העבודה התחילה בשנת 1782 והיה יותר דומה לפסל של הרקולס פרנסיו Hércules Farnesio, מאשר לעיצוב שהכין באונוונטורה רודריגס. יתר הפסלים שעוצבו למזרקה המשיכו תלמידו של חואן פסקואל דה מנה: חוסה אריאס José Arias, חוסה רודריגס José Rodríguez, פאבלו דה לה סרדה Pablo de la Cerda ו חוסה גאררה José Guerra, העבודות נמשכו עד שנת 1786.

השרטוט שנעשה על ידי באונוונטורה רודריגס טיסון הונכס לתוך המוזיאון העירוני של מדריד ב 1926 ונכנס לארכיון.

הפסל בדמותו של נפטון (אל הים במיתולוגיה הרומית), אוחז בנחש ביד ימין וקילשון ביד שמאל, עומד על עגלה ששני סוסים עם זנב של דגים מובילים אותה, סביב העגלה ניצבים פסלים של כלבי ים, דולפינים ודגים שמתיזים מים.

משנת 1991 אוהדי קבוצת הכדורגל של אתלטיקו מדריד חוגגים בכיכר את הזכיות של הקבוצה בגביעים ובאליפויות, לפני כן חגגו בכיכר סיבלס.

מזרקת הארטישוק

מזרקת הארטישוק או בשמה בספרדית La Fuente de la Alcachofa. נמצאת בכיכר הקייסר קרלוס ה 5 La Plaza del Emperador Carlos V.

נבנתה כחלק מתוכנית השיפוץ של שדרת פראדו והמשך לבניית המזרקות בהוראת המלך קרלוס ה 3.

המזרקה תוכננה על ידי האדריכל באונוונטורה רודריגס טיסון Buenaventura Rodríguez Tizón, עוצבה על ידי האמנים אלפונסו חירלדו ברגאס Alfonso Giraldo Bergaz, אנטוניו פרימו Antonio Primo, ג'וסף רודריגס Josef Rodríguez, תחילת העבודות החלו בשנת 1776 והסתיימו בין השנים 1781-1782, העיצוב המקורי הוצב מול שער אטוצ'ה, בשנת 1846 לאחר עבודות שחזור, הורה ראש העיר של מדריד על האחראי על מערכות המים והביוב של העיר להעביר את המזרקה לגן רטירו שהוצבה ליד האגם הגדול.

בשנת 1986, הוחלט לבנות העתק של המזרקה המקורית ולהציב אותו באמצע כיכר הקייסר קרלוס ה 5, סמוך למקומה המקורי בעת בנייתה בשנת 1776, מול שער אטוצ'ה.

עיצוב המזרקה בסגנון ניאו קלאסי, נבנה עמוד עגול בגובה 13.5 מטר, בצידו שני פסלים שונים, אחד של טריטון (אל הים במיתולוגיה היוונית, בנו של פוסידון), לצידו פסל של נראידיס (אחת מ 50 בנותיו של נראו ודוריס, אחיות לנרייטס) פלג גוף עליון של אדם ופלג גוף תחתון עם זנב של דג (נימפה ימית), שניהם אוחזים במגן שעליו מובטע סמל של העיר מדריד (הדב שמטפס על עץ התותים), טירטון אוחז ביד ימין בכתר שנמצא מעל המגן, בצד השני של העמוד המייצג את הסתיו, מופיע פרצוף של אדם עם זקן.

בחלקו העליון 4 פסלים קטנים של ילדי פוטו (פוטיס, לפי האומנות ילד שמנמן עם כנפיים שדומה לקופידון),

שנציבים סביב העמוד ומחזיקים בחלקיו העליון של העמוד, ומעליהם כובע שמעוצב מעלי פרחים שמגן עליהם מהמים, ובחלקו העליון ניצב הארטישוק שמסמל לפיריון או לתכונות רפואיות.

בחלק התחתון ליד הפסל המרכזי נצבים שני כדי מים גדולים שמרוחקים אחד מהשני.

הכיכר חוצה מספר רחובות:

שדרת פראדו, שדרת סנטה מריה דה לה קאבסה Paseo Snata María de La Cabeza, שדרת דה לה דליסיאס Paseo de la Delicias, רחוב מנדס אלברו Calle Méndez Álvaro, רונדה דה אטוצ'ה Ronda de Atocha, רחוב סנטה איסבל Calle de Santa Isabel. גובלת ברובעים: סנטרו Centro, ארגנסואלה Arganzuela, רטירו Retiro.

ובשכונות: קורטס Cortes, אמבחאדורס Embajadores, פאלוס דה מוגר Palos de Moguer, אטוצ'ה Atocha, חרונימוס Jerónimos.

שמה הקודם של הכיכר היה פאורטה דה אטוצ'ה (שער אטוצ'ה) Puerta de Atocha, השער נהרס ב 1850, היה אחד משערי הכניסה לעיר, ב 1941 הכיכר קיבלה את שמה החדש כיכר הקייסר קרלוס ה 5, על מנת למנוע בלבול עם רחוב אטוצ'ה Calle de Atocha.

ליד הכיכר נמצא תחנת הרכבת אטוצ'ה שהוקמה בשנת 1892, ולמעשה משמשת כתחנה מרכזית עבור הרכבות הבינעירונית שמוכרת כ AVE.